שרון שרגיל / שיר לשואה |
איש שלא עבר את זה ומבין אפילו קצת מה באמת קרה.
שוב קמה מחלום בהלות,
הנה באות הרכבות.
הן באו בשביל כולם,
אין מפלט לאף אדם.
מאותו היום לא אשכח דבר,
מאותו הרגע שהפכתי למספר.
הפתרון הסופי כך זה נקרא,
ובעולם שלנו תקווה לא נותרה.
את הכאב והצער במילים לא ניתן לתאר,
עכשיו נשאר הזכרון - כאב שאיננו עובר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|