הם כולם עומדים שם בקור ובגשם, מפחדים מהרגע הזה אבל יודעים
שהוא יבוא. הם יודעים שזה הגורל ושזה לא בגלל המעשים שלהם, הם
כולם יודעים שככה זה נועד לקרות ושאף אחד לא אשם, אבל הם בכל
זאת פוחדים.
קול קורא ושלט ניאון אדום שעליו כתוב בגדול "הבא בתור" נדלק,
ילדה קטנה צועדת קדימה.
ילדה קטנה צועדת מאה ושבעה צעדים בדיוק. ילדה קטנה עם שמלה
וורודה ותלתלים בלונדינים צועדת בחושך כשמאחוריה אלפי אנשים
ממתינים בתור. דמעה נופלת והיא נעצרה. מכונית מגיחה כמו
מהאוויר והילדה נופלת על החושך בקול שקט.
אישה יוצאת מהחושך, צועדת את מאה ושבע הצעדים שלה ומתכופפת
לילדה, מרימה ובוכה צועקת ולא קמה. אקדח מופיע לידה. היא
יורה.
אישה וילדה מתנדפות באוויר והחושך נשאר. חושך עם אלפי אנשים
מפוחדים.
זקן הולך קדימה. זקן הולך בחושך ולא סופר צעדים. שני צעירים
הולכים אחריו, זקן הולך מאה ושבע צעדים. שני צעירים אחריו,
מתנפלים, מוט. דם. חוטפים תיק, בורחים.
חושך. אנשים שעומדים בקבוצה מאחור לא מתקדמים. אנשים שעומדים
בקבוצה מאחור ויודעים, זה לא אלוהים שעושה את כל זה.
זה שוב שירה והדמיון המעוות שלה.