אז מה אתך? שנים שלא דיברנו.
עדיין מחפש? וואלה? לא התייאשת?
יפה, יפה - כושר התמדה יש לך אבל מצד שני, תמיד ידעתי שיש לך.
ומה, לא נמאס לך לחפש אחרי זה?
"זה" דבר בלתי ידוע, שאף אחד, בעיקר עצמך, לא יודע מה זה, אבל
בכל זאת מחפש.
מחפש אחרי החסר.
המסע המושלם והלא נגמר.
לא הקשבת לי, הא? שונאת להגיד לך את זה, אבל אמרתי לך.
עוד לא נכנסה בך התודעה הקטנה הזאת שלעולם לא תמצא את החסר
הזה, מהסיבה הפשוטה שאתה לא יודע מה חסר אפילו?
כן, אני יודעת, אתה עקשן. תמיד היית כזה.
אבל אחרי שהיית  בכל מקום וחור אפשרי, תרתי משמע, זה לא אומר
לך כלום?
מה, אשכרה זה חור גדול בתוך עצמך שחסר לך? שאתה לא יכול בלי
זה? איך לא שמת לב, שהחור הזה היה שם תמיד, רק במימדים יותר
קטנים? ורק עכשיו לפתע זה קיבל היקף, גדול עד כדי כך, שזה
מתחיל לנקר אותך בלב בלי הפסקה. ככה שאי אפשר להתעלם.
אבל שכחת דבר אחד  - זה לא קיבל צורה, לא קיבל פנים.
וככה, עם סיכוי קלוש מאד, בלי לדעת את שם הבעייה, מקורה ומקום
הימצאותה יצאת לך למסע הזה.
השגת משהו? גילית משהו?
הא, לא? עדיין לא?
ומתי תוותר? מה, לעולם לא? ככה?
אתה בלתי אפשרי אתה... מה עושים איתך, תגיד לי? כלום?
ולתת לך ככה להמשיך? כן? בטוח?
בהצלחה בחיפושך אחרי הלא נודע.
נתראה בספר "גינס", האדם הראשון שהצליח לפענח את החסר לו.


(המשך ל"משהו חסר", ושוב מוקדש לקובי,באהבה).