|
כך
בלטיפה ענוגה
שפה אל שפה
מחפשת משעול
נוגעת
מכווה אש געגוע
עור לחייך ללשוני.
מרפרף
כמו נוגע
אוצר מרקמי
עינוגים מתוכך
ושואף למסילת קו
שפתך
חתומה בקו דק
מצוייר ומזמין.
עוטף בשפתי
קשת פיך
רכה מתמסרת
מבוא
למילה
ללשון מלטפת
משתרגת
כקיסוס אהבים
ניחוח יסמין
טעמה של סיגריה
צרובה
טיפות של נקטר.
שוקע
תוחם שערך בשפתיי
כאביר
חולץ שריוני מעלי
ונמוג
בעיני עצומות
אל זו הרכות. |
|
|
סגור את האור,
ישראל. זוכר מה
קרה בפעם
האחרונה
שהתפשטתי באור?
האישה הקטנה
מתחשבת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.