|
למה זה קרה?!
למה דווקא לי?!
ידעתי שזה יקרה מתישהו, אבל לא ידעתי מתי ואיך. הם תמיד היו שם
בשבילי ברגע הנכון. הם תמיד, עזרו, ליטפו, ואמרו כל פעם "איך
גדלת כל כך מהר". אני לא יכול לזכור את המקרה ששינה את חיי
מלבן לשחור. ועד היום, למזלי, יש עוד אחת שתמיד תישאר שם רק
בשבילי.
מוקדש לסבא יהודה וסבתא חנה ברקאי ז"ל
ולסבא יעקב מרי ז"ל |
|
|
ואז, פתאום,
בדיוק בשניה
שהרמתי
ת'תחתונים
והתכוננתי לצאת
החוצה ולחזור
לשיעור, ראיתי
אותו. ממש
מילימטר מתחת
לאף שלי.
מי היה מאמין?!
הסלוגן שלי,
שלי!!! רשום
בטוש אדום חזק,
במשתנות של
ביצפר!!!!
מבחינתי, זהו
שיא השיאים,
הגשמת כל חלומות
ילדותי!!
אנ'לא מאמין.
פשוט לא. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.