השיר שייכתב היום לא יבוא לי בקלות
היו שירים שכן
שהחליקו על הנייר לבדם
איך לא ראיתי אותם
מאיפה הם באו ולאן הם הלכו
אני לא ידעתי והם לא ידעו
אני סתם הייתי המדפיסה
אני סתם הייתי
אני הייתי סתם
לא משורר ולא אמן
זה היה מזמן
ב- 1998 הרבה מים עברו בירדן מאז
וגם בכינרת
וגם בתוכי
שטפו הזוהמה ונשארתי לבדי
היו שירים שהיו כל-כך קשים שלא יצאו בכלל
כל מה שלא יוצא מת או נאכל
והם עדיין שם
תקועים לי בגרון
כמו חוד של עפרון
מקשקש לי על כל החלומות ולא נותן לישון
כמו עובר שכבר מת אבל עדיין יושב לך בתוך הבטן
כמו לעבור בתחנה המרכזית ולהתעלם מצחנת השתן
היום אני אכתוב להם תיקון
היום אהיה כפרתם
מוטב חיי ממותם

אין כאב בישיבה העקרה הזאת אל מול המסך
אותיות מרצדות עוברות בסך
מעלות על הכתב את מה שנשכח
את הד צעדיו של מי שהלך
(ברח?)
תסתכלי במראה ותביני- את לא מוצר נצרך
האמת לא כואבת אם אומרים אותה סתם
למה לקנות פרה אם אפשר חלב בחינם?
והרי זה מה שאומרים כולם
ועוד הם אומרים - תהיי חופשייה
את היסוד והאשיה
הפכי בחייך את המהפכה
אף אחד לא יראה שאת בעצם בוכה
משוחררת כל רסן תדהרי בשדות
כאילה שלוחה בין שיבולים מלטפות
כלביאה משחרת לטרף - לדם
בציפורניה תכבוש את כל העולם
בניביה תסרס הצמית והעבד
ציידת בחסד

תרגול מביא שלמות
ויש פשע מושלם
יש שאשקר לי ולא אדע לעולם
ויש אותי
להאמין לעצמי
שטוב לי לבדי
שדי לי בזרע שימלא את רחמי
שנפשי רוצה להיעזב במנוחה
ולא להיזנח לאנחות
עם כל החלב שמסתובב בחינם, מי קונה היום פרות?