|
בין סדינים לבנים מתפתלת
תחושה מוזרה, מדגדגת
מתנחמת בזרועות הבובה
שקיבלה בגיל ארבע
ובוכה
אינה מצליחה להיות נינוחה
רוצה לאחוז בו כל כך
אך הוא אי שם במרחק
כל אחד בדרכו בחר
וויתר על דבר כה יקר
נותר להמתין שהזמן יעבור
והכאב שוב לא יחזור |
|
|
כן, אני אוהב
אותו...
בפיתה...
אחד מהוד השרון
מחווה דעתו על
אפרוח ורוד |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.