והיה ביום מן הימים
נאמר...
היום?

שוב ישוב
האהוב
למקומות נידחים
מקומות חפצים
מקומות ללא קומות.

תדדה בעצלנות סביב חדרה
תחפש ברצפה בדל של תקווה
או סיגריה קרועה
אולי היא תשב על החלון
הפעם
כמו אותו פעם
(זוכר?
 בזמן שליבך פעם)

לא במקרה ת'רים ת'ראש
עינך תתנתק מסקירת חלונות
אין יותר שטחים
נגמרו כל האבנים
הכסדא נחה במקומה
ישנה את שנתך החלודה
והיא...
כן זו חייבת להיות היא
דמות מקורית,לילית,ערפילית
מתוך עינה אין איש
רק בבואה,בבואתך.

והיה בשקוע שקיעתך
נאמר...
הלילה?

אתה נטוש על הרצפה
יד זכוכית קרה
מחבקת,עוטפת לתוכה
את שארית רחמייך העצמיים
מנשקת אותך בנשיקת אלכוהול
מרה

אתה היא והוודקה.