אסור לי לכתוב עלייך אבל אתה ההשראה שלי אז אני כותבת
אסור שאף אחד ידע מה היה בינינו אז אני שותקת... וכותבת

לא יכולה לצעוק
כי מה יהיה אם מישהו ישמע?
לא יכולה לבכות
כי אסור שידעו שאני עצובה
לא מצליחה לצרוח או לבכות
קולי נדם מההלם
לא מצליחה להבין דבר
למה באת? למה הלכת?
למה צלצלת? למה ניתקת?
למה הבטחת? למה הפרת?

ואם עיוור היה מביט בעיניי - היה רואה את הכאב
ואם חירש היה בסביבה - היה שומע את צעקת הלב

ומבפנים זה כואב
אבל אתה מחייך
אז אני מחייכת איתך
וזה שובר את הלב
איך שאתה מחייך
גם כשאני לא איתך