New Stage - Go To Main Page


את תשבי מאחורי
מסוע, כמטר אורכו
מונע על ידי
צרכים בסיסיים.
כשיגיע תורי להניח
את תעבירי לי מצרכיי
כמעט שבשקט
העודף שלי יישכח
על מסוע מותנייך
אני אמשיך לדרכי
ובידי,
הפרוטה האחרונה שלך.



הדמות של אבי תבחין
שאני מייללת אל עבר
ירח שבור מאוד
הנה שוב,
הפצעים נפרשים לפניך.
אבי יתקרב אליי
בידו מונחת,
סוג של תחבושת דביקה
המודבקת בדייקנות מדובללת
בשתיי ידיו העומלות על
שפתיים שלי.
רגע לפניי אפער פי
לפניך
דבר מה אתבקש
למסור.
אך,
לשווא, אבי.



כשאני מבחינה באושר מצועף,
כפיית השיניים
המתיימרת להביא לי מתנות
מניחה אותן על כרית
שתמיד כמעט גרמה לי,
להרדם.
היא מחייכת אליי
ואני,
איני מקיצה לה
משנת ילדותי
המעוקרת.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 4/4/04 5:00
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עמית ביט

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה