הברחתי אותך במשיכה של מכחול,
טבעתי אדום בגופך הכחול,
בזת כל-כך לחסך בשחור ולבן
אין לך אמצע,
כמובן.
ערבבתי אותך ממשיכה של שנים,
משכתי אלפי להתראות אחרונים,
אין אחד, אין אחת, רק מקום יש וזמן,
אין לך אמצע,
כמובן.
בואי נפשוט, על דף בלי דמויות,
בלי ההיא וההוא, בלי הפחד לראות,
לפחות נשרטט את שנינו לבד,
בצבעים של פחם, נבחן על הבד,
התרשמות של גוף אחד.
איבדתי אותך במסכת שקרים,
מרוב האמת התאדו הגוונים,
יש רק כמה טיפות שזולגות על הקן,
אין לך אמצע,
כמובן.
בואי נפשוט, על דף בלי דמויות,
בלי אתמול, בלי מחר, רק כמה שניות,
לפחות נשרטט את שנינו לבד,
בצבעים של פחם, נבחן על הבד,
התרשמות של גוף אחד.
כי הברחתי אותך במשיכה של מכחול,
את כל שכבר ידעתי חזרתי לשאול,
לעולם לא אשכח את כשהיית איתי כאן,
אין לך אמצע,
כמובן. |