[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ליאור די
/
רגיש

יש לי חבר שיש לו בעיה.
תמיד כשמישהו אומר את זה ישר יודעים שזה באמת הוא ההוא עם
הבעיה, אבל במקרה שלי זה באמת נכון הקטע הזה עם החבר. אני יודע
את זה לפי שני דברים: אני המצאתי אותו והוא בכלל לא באמת חבר
שלי, וגם שהבעיה שלו בטוח לא קרתה לי.





החבר שלי היה רגיש.
לא סתם רגיש כזה שבוכה כשהוא רואה גור כלבים עם מלא מוגלה
שמיילל בתוך קופסת קרטון עם שמיכה קטנה שמישהו זרק, אלא אחד
כזה שנורא מחובר לעצמו. הוא יכול היה בכל רגע לתאר בדיוק איך
הוא מרגיש ומה הוא חושב, אבל יותר מזה - הוא גם עשה את זה.
האצבעות שלו כל הזמן היו מתרוצצות, מתעדות את מה שהוא הרגיש או
חשב באותו רגע. אם היה לו נייר הוא היה כותב עליו, אבל גם ככה
הוא כל הזמן היה כותב עם האצבע - בכלל לא הפריע לו.
הסתכלתי פעם על משהו שהוא כתב. זה נראה בערך ככה: "אדום. הבטן
מסתובבת סביב עצמה. מה מיכאלה מוציאה מהשיער?". אין לי מושג
למה לעזאזל הכוונה, מה הוא הרגיש באותו רגע ומי זאת מיכאלה.
היו לו כל כך הרבה מיכאלות שהפסקתי לעקוב. בחורות הרי משתגעות
על הקטע הזה של הרגישות.





אז מה פה הבעיה?
הוא לא היה אחד כזה שהולך לרופא ולא יודע להסביר בדיוק מה הוא
מרגיש. הוא לא היה צריך ללכת לפסיכולוג שיסביר לו דברים, כי
הכל הוא הבין לבד. וגם בעיות שיש לי ולך להשיג חברה מינית לא
היו לו. והאורגזמות שלו זה דברים שאני ואתה לא יכולים להבין
בכלל.
אבל פה בדיוק הייתה הבעיה.
בחורות השתגעו על הקטע הזה של רגישות, אבל יש רגעים שבשבילם זה
מה זה לא מתאים. הסיטואציה מאוד לא נעימה כשאת שוכבת עם מישהו
והוא כותב דברים על הגב שלך או על הסדין, במיוחד אם את מגלה
שזה דברים כמו: "אני באמת צריך להשתין", כי גם דברים כאלה הוא
היה כותב, או "דודו טופז מתארח היום אצל דן שילון".
וזה באמת מה שקרה - שיעמם לו. שום דבר שהוא עשה לא יכל להפתיע
אותו. הוא ניסה לצאת מהשגרה, אבל הכל היה כל כך צפוי שהוא נעשה
תלוי באנשים אחרים. אבל אנשים אחרים התעצבנו מאוד מהקטע שלו,
ואני לא מאשים אותם.
אחרי חצי שנה של שעמום טוטאלי הוא חתך את הוורידים.





כולם אומרים לחתוך את הוורידים כשהם בעצם מתכוונים לעורקים,
אבל הוא, בתור אחד נורא מודע, באמת חתך לעצמו את הוורידים.
אולי בגלל זה הוא לא מת, ורק ישב על הברכיים בתוך שלולית של דם
וצייר קללות נוראיות בדם הקרוש למחצה כשמצאתי אותו והבאתי אותו
לבית חולים.





היום כבר אין לו בעיה.
הוא הפך להיות נורמלי כמעט לגמרי. כשבחורה שואלת אותו אם הוא
אוהב אותה נהיה לו מין מבט מזוגג בעיניים והוא אומר "כן" ישר,
אבל בראש הוא ימשיך לחשוב עוד הרבה זמן אם כן או לא. כמו
כולם.





רק כששואלים אותו מה נשמע הוא מתעצבן כי הוא לא יודע מה
לענות.





אבל זה בסדר, כי אף אחד ממילא לא רוצה לדעת את התשובה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הסלקטורית שאלה
אותי אם יש עליי
חגורת נפץ,
עניתי לה שלא,
אני סתם שמן.



אחמד אחמד, סתם
שמן אחד.


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/3/04 2:56
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ליאור די

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה