אני אוהבת אותו באמת שאוהבת,
והוא אוהב אותה ואני קצת מאוכזבת.
אבל בתחרות הזאת אני לא יכולה לצאת ראשונה,
כי אני לא ארעיש כמו שהיא מרעישה.

ולקלח אותי זה לא כיף אני מתקלחת לבד,
הרי הכי כיף איתה עם מברשות שעוברות מיד ליד.
ולשפר אותה בכל הדרכים,
אני כבר לא מזהה אותה אחריי כמה חודשים.

"את חושבת שהיא יפה?" חושבת, לא חושבת,
אני לעולם לא ארעיש כמוה כשהיא גודשת.
זאת פוזה אחרת לעשות על החברים,
כשאני לא משמיעה את אותם רעשים.

"תראי איזה יופי, יום אחת תהיה לי כזאת",
סתם מתכת מעוקמת, מי ישמע... "מכוניות".
וברמזור נהיה הכי תותחים שיש,
ניתן להוא מאחורה להאזין למגדש.

נשחק אותה של מי יותר גדול על כל הכבישים,
כי הרי באיזו דרך אחרת נרגיש כמו גברים?

מספר קורבנות תאונות הדרכים השנה עלה על מספר קורבנות הטרור,
מה ניתן לנו להבין מזה?
או שגם מעובדה זאת איננו מכניסים כלום לראש?