ליאב שניידר / אלוהים לא מרשה... |
שדרכו החיים נראים כרגיל
עוד לגימה ששורפת בדרך למטה
עוד לגימה שעושה חם
מנסה להתערבב עם אנשים צבעוניים
חושבת שתצליחי יום אחד
קונה לך חולצה ורודה וזוהרת
מרגישה עכשיו חצי מקובלת
אבל את בוכה
לוקחת נשימה ארוכה
ובולעת עמוק
סופרת דקות
סובלת את השניות
חושבת לעצמך כמה שהיה טוב
מרגישה את הרע
את בוכה
עוד כדור ירוק צורב חזק
צובע את העיניים באדום
את מתחילה לראות לבן בוהק
ומתחילה להרגיש כאב חונק
ושוב בפעם האחרונה
מוציאה לך סכין שחורה
מלטפת עם היד את הקצה
ונועצת בלי לחשוב
ואת בוכה
לוקחת נשימה ארוכה
ובולעת עמוק
סופרת דקות
סובלת את השניות
חושבת לעצמך כמה שהיה טוב
מרגישה את הרע
את בוכה
אבל את בוכה
מספרת בצרחות כמה שקשה לך
ואף אחד כאן לא שומע
אף אחד כאן לא יודע
שאת לנצח תהיי לבד
שתמשיכי לנסות לספור את הדמעות על כף היד
ואף פעם לא תצליחי
כי אלוהים לא מרשה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|