חיכיתי לארוע הזה
חיכיתי לחגוג לאדם שאני אוהבת
חיכיתי לפגוש אדם שאני מעריצה
הייתי הכי יפה שניתן
הייתי הכי מאושרת שאפשר
והוקסמתי... עד לרגע הנורא
הוא פתאום עלה לבמה
האדם שגמר את חיי
הנבל שריסק את כל חלומותיי
מי שגרם לי לאבד את שפיותי
מי שגרם למות תמימותי
מי שמחק ממני אז
כל צלם אנוש
מי שרצח אותי והשאיר לחיות
הוא ולא אחר... באותו ערב מאושר
יושב ומחייך וכן... אפילו שר
ואני מתחילה לרעוד בכל חלקי גופי
ואני רוצה לברוח, לא לחזור ליום מותי
והוא יושב ומחייך ואני שוב בוכה קפואה
והארוע לו חיכיתי הופך כל כך נורא
ואז אתה עולה לבמה
האדם שאני מעריצה
ואז אתה מחייך והכל פתאום נשכח
החיוך שלך, הנשיקה
היכולת התמוהה להיות בקרבתך
גרמה לי לשכוח לאותם רגעים
את הרגעים הנוראים שמצולקים עמוק בפנים
והקשר המוזר שנוצר לי שם אתך
ישאר איתי לעד, גם אם היה כל כך קצר
ואת אשר לך לחשתי והחיבוק שלא נגמר
ההרגשה הזאת של אושר
שלא ממש קיים
אתה הצלחת במגע קל וחיוך
לגרום לי לחיות פתאום בתוך חלום של מציאות
תודה לך אדם יקר ובעתיד עוד ניפגש
את אהבתי מפה שולחת לך
ממקום אחר... רחוק רחוק....חבר |