פרח הלילך / וידוי |
היית מתחיל לעשן,
אולי גם בוכה.
אתי צריך כישרון מיוחד,
ואתה כנראה לא כזה.
בין שני אנשים עשויים מקריסטל,
אם האחד יפול השני ישבר.
אולי בגלל זה אני כמעט ולא מנסה
רק רומזת,
בשקט,
בלחש, בקצה של מבט,
בסוף של מילה,
בקרן רחוב,
מסוף החושך
שתבוא רק אלי
ותהיה רק שלי
למות ולחיות
את האושר שלנו
את הסבל שלנו
את הכעס שלנו...
יכולנו להיות אסון נפלא ומרוסק...
רסיסי רגשות שמקיזים דם,
שמתערבב בנו, לכאב אחד, לאהבה אחת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|