פ. אורטל / נשארתי לבד |
רגליך דקות ושבירות.
מיליוני רגליים מסביב.
אתה מסתחרר.
המולה,
אתה נאטם,
אני מדברת
אתה נבלע,
אני כועסת
אתה בונה קיר זכוכית,
אני מוחה
אתה מתנדנד,
אני צועקת
ואתה...
אתה קורס.
עכשיו נשארתי לבד.
בעצם... גם קודם הייתי לבד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|