הייתי הופכת את הקטמונים לסירה גדולה
והיינו יוצאים לשוט עם כל השכונה
לוקחים איתנו את האצטדיון וכל האוהדים
הופכים את שרי האוצר והמסחר לצלופחים

כולם היו את הטלויזיות מכבים
נזכרים אולי למה בכלל הם חיים
מספרים את כל הסיפורים הישנים
כמו פעם שהשכונה הייתה על הגבול והם היו בשר תותחים

האמהות היו אופות ספינג'ים אם היינו מתחילים לשקוע
מרכלות על המורות להוסיף שמן למנוע
אולי היו כבר זורקים לים את הפחדים
מיעקב יונה והזבל שנשאר מחלומות הפנתרים

היינו הופכים את הרווחה לקזינו
ועושות הסבה לעובדות הקהילתיות ומנהלת הספרייה
שהיו יכולות לשנרקל קצת מסביב
לבדוק את קצבאות הזקנה של הדגה

איתח מהמכולות יכול להיות רב החובל
והשרת של המתנס יהיה הנווט שסובל
נסתובב בין האיים נחפש מקום להשתקע
עד שנמצא מקום שיתאים לנו כדי להתגעגע

נכריז על האי של הקטמונים
ולידו נבנה מעברה לתיירים
כדי שיוכלו לדעת איך
היה לגור בבר יוחאי כל השנים
פעם כשהיו עדיין ציונים