|
והתקווה שמתארכת
אל בין צללים נסים
של סוף היום
המתעכב לו
לעוד רגע
ומטלטל אותך
אל הנופים
של זכרון עבר
אל בשרים
שנחשקו
זה לא מכבר
והשמחה
שנעצבת אל לבה
מגויידת
משתוקקת לחמלה,
ויום נוסף
עבר
ולא נותר
דבר. |
|
|
אז מצאתי
פיתרון!
בראשון, שלישי
וחמישי אני אוכל
קוקו. שני,
רביעי ושישי אני
אוכל שוגי.
ובשבת?
מתאבד.
אחד בלי הרבה
חיים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.