|
והתקווה שמתארכת
אל בין צללים נסים
של סוף היום
המתעכב לו
לעוד רגע
ומטלטל אותך
אל הנופים
של זכרון עבר
אל בשרים
שנחשקו
זה לא מכבר
והשמחה
שנעצבת אל לבה
מגויידת
משתוקקת לחמלה,
ויום נוסף
עבר
ולא נותר
דבר. |
|
|
אם גם בני אדם
היו מחרבנים
בארגז עם אבנים
קטנות, כמו
חתולים, בעיית
המים הייתה
נפתרת.
יעקב פופק, על
דברים שאפשר
ללמוד מהחתולים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.