|
ושוב המילה לוחשת קירבה
חומר מסווג חוצה ושואבת
כשהלב ניתץ ברגעי השתיקה
שב הצורך לומר: "אוהבת"
ושוב מפנימה ניסיון חציבה
מרבה לכסות שמות באבנים
קוראת: "מולדת" במנזר ברגל יחפה
אירוניה השמורה לימים מתקדמים
ושוב מתאהבת וממהרת להתנצל
חופרת בורות ולתוכן נשאבת
שוב משתוקקת לגעת ולהלל
מחפשת תשוקה,
רוצה ללחוש לך אוהבת
ושוב נוסחאות מדויקות:
"איך להתנהג בחברה"
שוב,
אך לא אתמול
כי אתמול התקוממתי
לא פחדתי
צעקתי:
"לא רצחתי או גנבתי"
המשכתי:
"שהרי לא בזזתי
או נאפתי
פשע לא עשיתי
אך מודה אני
כי חטאתי
אשמה אני
כי פעמים רבות
בלי לרצות
מעדתי." |
|
|
אל:
זה שמאשר את
הסלוגנים.
הנדון:
מחאה!
שלום רב
עם כל הכבוד,
הסלוגנים שלי לא
דביליים, הם
אולי טיפשיים,
חסריי חוש
כיוון, יש יגידו
אפילו חרא של
סלוגנים!
אבל דביליים?
בחייאט!
ובכלל מי אתה
שתלין?
מה יש יותר?
סלוגנים דביליים
?
או סלוגנים
שלי?
ומי אחראי על
הסלוגנים
בדבילים
(לא שלי, אני
בשלי מודה)
חבובניק, זה
אומר דרשייני,
או משהו כזה!
בברכה
לו יהי, חומד
לצאן, לטבח
וביקורת! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.