שיר מסוג זעם ותוכחה על אהובה שעזבה, ניתן לזהות כאן את מוטיב
האהבה הנכזבת, שבאופן מפתיע פוקדת את אבי ביטר לעתים תכופות.
בבית הראשון ניתן לראות כי אבי זועם על דבר מה, וכי הוא
מתוסכל, הוא משאיר את השומע לנחש ולחשוב לבדו מהו הדבר אשר
הסעיר את אבי כה, האם איבדה לו הפוסטמה גורמט, או שמא ניסתה
לכפות עליו דיאטה.
הבה ננתחה:
"לא חשוב אני הולך, ומשאיר הכל אצלך" - מהמשפט הזה ניכר כי
מדובר פה בגירושין ובהסכם חלוקת רכוש כלשהו, ניתן להבין מהמשפט
כי אבי מוותר על הויכוחים הכספיים, ונותן לה הכל.
המריבות המוזכרות בשיר יכולות להיות המריבות בין זוג נשוי
הקרוב לגירושין, וכנראה בין אבי לאשתו היו ריבים רבים.
"אין לי כוח בשבילך" - יתכן וכבר התעייף מלהכות בה נמרצות לאחר
כל ויכוח.
"אני נשבע בכבוד שלי, שאת אותי לא תשכחי" - כנראה מדובר
בצלקות.
את הבית הוא מסיים במשפט "עד יומך האחרון, רק אותי את תאהבי",
זהו כנראה איום לחייה, שכן לאחר הגירושין לא ירשה לה אבי
להתחתן עם אחר, כי יש לו מלא כבוד.
בפזמון:
"בסוף תשברי..." - איום נוסף.
"אני גבר אמיתי" - הוא אינו אשליה אופטית כלל וכלל.
"יש לי את הכבוד שלי" - שוב מופיע אלמנט הכבוד.
בבית השני ניכרת נקמנות רבה, ותחרותיות.
"אם תרצי ותנסי" - הכוונה היא לריצוי מאסר בבית הכלא לנשים,
ולהתנסויות שתעבור שם אשתו.
"אותי לא תשכחי" - הסימנים הכחולים לא יעלמו אף פעם.
"יום יבוא ותראי" - אולי יום אחד תרד הנפיחות בעין.
"אותי לא תנצחי" - עם רגלים שבורות.
הבית השלישי מלא במטאפורות ובמשפטי חוכמה פילוסופיים, על
משמעות החיים והרגשות, כמו כן ישנה התפכחות, והרגעות, ומחשבה
שקולה.
"את עוד תבכי ותסבלי" - איום נוסף, שהביא לו דרך אגב, את
הרעיון לשירו "תבכי ותסבלי".
"אני אשבור לך את הלב" - עם סכין ארבע אצבעות.
"נשבע לך בכבוד שלי, שאת אותי לא תנצחי" - כאשר אבי נשבע
בכבודו, אין דבר בעולם שיכול להפר את השבועה, ולכן משפט זה
מוכח מתמטית כמשפט אמת.
ולבסוף ניתן לראות התפכחות מלאה ומחשבה קרה ומרומזת:
"יום יבוא ותדעי שעשית טעות גדולה" - כנראה בערך באותו היום
שתרד לה הנפיחות בעין.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.