גילי נצר / ''שיער של סתו.'' |
ארוך ומתמשך
ויש בו חריגים...
שער רווי גונים
זהוב שמתערבב
בדמיוני נושבות מילים
ולחשושי עלים פורעים אותך!
ממול מלמול הרוח -
-בבקר מעונן
בשערך שורק גון של סתו.
ואין זהוב לבד
בסתו של שערך
החום גם הוא שותף
מכל קצוות שבך.
שעות חולפות במבטים
אל הסיכה המבזיכה בדידות...
והיא רק היא, לבד שם -
- בים של שערות
השקט בך מזכיר מלמול של סתו!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|