10.4.2003

השעה 2 וחצי בלילה. אסנת שוב קמה משינה רדודה, עצבנית. החתולים
בחוץ מדווחים כי הם עדיין קיימים.
אולי הפעם זה יצא, אולי סוף סוף.
כבר שלושה שבועות יש לאסנת בעיות בצנרת. מה שנכנס לא יוצא. היא
הלכה לכמה רופאים, ניסתה מספר תרופות, תכשירים, משחות ופטנטים
נמסים אחרים, אבל כלום לא עוזר לה.
אסנת היא בחורה יפה וצעירה, אחת שאי אפשר לנחש שיש לה בעיות,
בטח שלא רפואיות. אבל לאסנת היו בעיות. בעיקר רפואיות. זה כבר
הלילה החמישי ברציפות שהיא קמה כדי לנסות להפגיז את כדור התותח
שנוצר בתוכה, וזה נמאס לה. היא עושה את דרכה לשירותים, כמעט
בוכה. הזיעה כבר התחילה להיאגר מעל לגבות. היא פותחת את הדלת
ומתיישבת.
כלום.
היא בוהה בתקרה, ברצפה, בכיור, ברגליה היחפות.
בוהה.

10.4.2003

השעה 6 בבוקר. הקפה לא יכין את עצמו לבד.
נועם מתרומם מהמיטה ומגרד בבית השחי. הוא שוטף פנים ומכניס
לעצמו כמה סטירות.
קול מוזר מהדהד לו בתוך הראש. רחוב הפלמ"ח 24... מאיפה זה מוכר
לו? הוא לא זוכר מן הסתם.
הקפה מוכן ונועם יוצא לתל-אביב.

10.4.2003

השעה 8 ועשרים בבוקר. בגלגל"ץ מדווחים כי כביש החוף עמוס לבאים
מצפון בגלל תאונת דרכים. נסיעה מחיפה לתל אביב עורכת כשעה ביום
ממוצע.
אמצע האביב, יום חם יחסית, המזגן פועל והחלון פתוח, בגלל
הסיגריה. הפרשי טמפרטורות שעושים נעים.
נועם נוסע כל יום מחיפה לתל-אביב כדי לעבוד. כבר אלפי פעמים
שאלו את נועם למה לו לנסוע כל יום עד לתל-אביב.
'מה זאת אומרת למה? אני עובד שם' הוא היה עונה.
'כן, אבל אתה אינסטלטור' היו משיבים.
האמת היא שנועם הוא לא סתם אינסטלטור, הוא אינסטלטור מדופלם.
כן, יש דבר כזה.
רב האינסטלטורים לא יודעים את ההיסטוריה של כל צנרת שהם מטפלים
בה ואילו נועם בקי בכל מערכות הצנרות מחיפה דרך זיכרון, ועד
לתל-אביב.

10.4.2003

השעה 5 לפנות בוקר. הטלפון מצלצל וקול נשי נשמע מעברו השני של
הקו.
- 'הגעתי לנועם'?
- 'מה...?'
- 'שאלתי אם הגעתי לבית של נועם, האינסטלטור'.
- 'אה... כן... מי זה?'
- 'תגיע אליי ב 9 בבוקר. אני אשלם הון תועפות. רחוב הפלמ"ח 24
תל אביב. קומה 5'
והקו נותק.


10.4.2003

השעה 7 בבוקר. מוביל מים ראשי שחוצה את כביש החוף מתבקע ופולט
זרם מים אדיר. הכביש נבקע ומספר מכוניות מתעופפות להן באוויר
למספר שניות.
הגופות לא יפנו את עצמן לבד.

10.4.2003

השעה 9 בבוקר. הפקק משתחרר ונועם נוסע מהר ומשאיר מאחוריו
מכוניות חסרות אונים ו2 חפיסות מרלבורו אדום.
ב9 וחצי אסנת פותחת את הדלת לנועם.
'כן גברתי. מה הבעיה?' שואל נועם.
אסנת מהססת.
'אה זה רק הכיור. הוא סתום'.