[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







לימור בונומו
/
המזוקן ואני

מבוסס על מקרה אמיתי, איך רצו לתת לי דו"ח על אי מעבר במעבר
חציה ניסיתי להתחמק ממנו וכמעט ביליתי את היום בתחנת המשטרה.
הקטע עלה בערב מוטרף שנקרא "משחק מקדים" של מערכונים שכולו
נכתב ומשוחק על ידנו, סטודנטים למשחק של "הסטודיו למשחק
חולון".

הערה: כל מה שהדמות "אני" אומרת בסוגרים זה לקהל, מה שבגרשיים
היא אומרת למזוקן.




ביום ראשון שעבר עצר אותי, חציתי את הכביש בריצה לתחנת
האוטובוס איך שהגעתי לתחנה נעצרה לידי ניידת, יצא מתוכה ראש
מזוקן ושאל בקול בס:
המזוקן: "בת כמה את?"
אני: "עשרים וחמש "(איזה טעות הייתי צריכה להגיד שבע עשרה הרי
אני עדיין נוסעת בכרטיסיית נוער)
המזוקן: "תעודת זהות בבקשה"..
אני: "אין לי"(עניתי מבלי להניד עפעף).
המזוקן: "את יודעת שזו עברה על החוק".
אני: "באמת?" (פתחתי עיני עגל) "אף אחד לא אמר לי"
המזוקן: "טוב, אי ידיעת החוק לא פותרת מעונש"
אני: (דקלם לי כשחקן בהצגת השלוש מאות שלו).
המזוקן: "איך קוראים לך?"
אני: "למה אתה רוצה לדעת?"
המזוקן: "קודם תזדהי".
אני: " אני לא אזדהה תגיד לי קודם מה עשיתי".
המזוקן: " שאלתי איך קוראים לך?"
אני: "לימור".
המזוקן: "לימור מה?"
אני: "מה?"
המזוקן: "מה את חירשת? לימור, מה השם משפחה שלך?"
אני: "גנון" (זרקתי את השם משפחה הראשון שעלה לי בראש שלא
יוציא עליי פרטים מהמחשב).
המזוקן: " מספר תעודת זהות בבקשה."
אני: "אני לא יודעת" (עשיתי את המבט הכי תמים שלי).
המזוקן: "תני לי ת'מספר, אמרתי".
אני: "אני לא זוכרת".
המזוקן: "מה את דיסלקטית?"
אני: "כן".
המזוקן: "טוב תיכנסי לניידת אני לוקח אותך לתחנת משטרה".
אני: "מה הוצע חוק נגד אנשים עם דיסלקציה?!"
המזוקן: "תיכנסי, אמרתי.את עצורה עד שנזהה מי את."
אני: (זין, איך הסתבכתי) "תראה את כל האנשים שעוברים לך מול
העיניים, רק אליי אתה ניטפל ".
המזוקן: "אני לא מכיר אותך ולא ניטפל אלייך, אני מבקש ממך אל
תסלימי את המצב.
אני: (ואני בכלל לא מוסלמית, יעיוני) "אני בכלל לא מוסלמית
יעיוני, אני דיסלקצית"
המזוקן: "מיידלה"
אני: (נבח השוטר שממש הזכיר לי את סנטה קלאוס והייתי מתה עליו
שהייתי קטנה אפילו הייתה לי בובה מתנפחת שלו, נחום תקום
כזאת.)
המזוקן: "אני לא משחק אתך משחקים, תני לי תעודת זהות חבל
שתסתבכי".
אני: "הו הנה קו 88, אני חייבת לעוף ללימודים".
המזוקן: "אם את עולה לאוטובוס אני מוריד אותך ממנו באזיקים".
אני: (מדליק) "באזיקים אמיתיים?"
המזוקן: "ברור, משטרה זה עסק רציני לא משחק ילדים"(אני מלטפת
לו את הראש).
המזוקן: "הופה הופה מה את חושבת שאת עושה?"
אני: "אני? לומדת משחק".
המזוקן: "משחק?"
אני: "כן, אני רוצה להיות שחקנית".
המזוקן: "איך את זוכרת טקסטים אם את דיסלקטית?"
אני: "אהה אני דיסלקטית רק למספרים, אתה לא יודע כמה זה קשה
לי... בוא לא נדבר על זה עכשיו, אבל מספרים בכלל אני לא
זוכרת.אפילו החבר שלי האחרון, דודו, כמעט נפרד ממני בגלל זה,
אף פעם לא זכרתי ת'יום הולדת שלו למרות שהוא היה מספר חזק
במיו..."
המזוקן: "אם את עושה עליי ניסיונות במשחק אז תתאפסי כי יש לי
את כל היום לבלות אתך בתחנת המשטרה".
אני: (וואו מגניב, כל היום בתחנת המשטרה עם סנטה קלאוס, חלומה
הרטוב של כל ילדה).
"דווקא הייתי מציעה לך לעשות שם שישים ותשע ועוד באזיקים אבל
הסברתי לך שיש לי בעיה עם מספרים.זו בעצם הסיבה האמיתית שהוא
ניפרד ממני, החבר שלי לשעבר, דודו, גם זה שלפניו היה אותו
מספר, אה סיפור. לאן לא פניתי, מה לא ניסיתי - טנטרה, קמה
סוטרה, קינקי, ספנקי סדו, מזו, כחול, אדום, סגול, צהוב, ורוד
כלום לא עוזר אני ומספרים לא מתחברים ביחד.
אותי בחיים לא תשמע אומרת את המשפט: תפסתי מספר, זה
אקסיומה.העניין שבבית ספר הבינו ת'בעיה שלי, היה לי אפילו
הקלות בבגרות אבל בחיים זה לא ככה.
תחשוב אני והוא במיטה הוא בא להכניס, אני אומרת לו: רגע מותק,
אנחנו לא יכולים לעשות את זה אני מצטערת אבל יש לי בעיה
במספרים, אני דיסלקטית..."
המזוקן: "תשמעי מתוקה את יכולה ללכת".
אני: "רגע סנטה לאן אתה נוסע, אתה דווקא נחמד, אולי בכל זאת
נעביר את היום אני ואתה בתחנה עם אזיקים, אז אפשר גם בניידת.
סנטה, חכה רגע, סנטה, אתה יכול להביא גם את כל האיילים.
כמה יש לך?"
(קוס אמק נסע, כל השוטרים אותו דבר... סוטים!)







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
למה שלא תלכו
לחדר ותשלחו את
היד למכנסיים?


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/3/04 9:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
לימור בונומו

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה