|
מדליקה גפרור
בחושך הגמור
כי רוצה לראות אותך
לאחוז בידיך
להתפלל למענך
אבל אתה איננו
נעלם כלא היה פה
יוצא מהדלת ששכחתי לסגור
הדלת היחידה ללא שומר
הדלת היחידה שנתנה לך להימלט
מידיי שבכוח אוחזות
כיצד נמלטת מחשכת החיים שלי
כשנראת כמלאך שבא להצילני
כשהיית עטוף בעצם בכותונת משוגעים
שהלבשתי אותך עם השנים
במקום כנפיים לבנות וצחורות
שרוולים אין סופיים
וההילה שלך
הפכה לאויבך
כי בגללה נכנסת לחיי
ובגללה אתה נס מנפשי
אותך עדיין מחפשת בחשכה
האין סופית, המרה
ולפתע רואה אותך
מפשיל את הכותונת ממך
פורש את כנפיך
אי שם עם חיוך על שפתיך |
|
|
הוצפתי בסלוגנים
של אנשים
שחותמים בשמם.
מילא היו טובים.
אבל גם סלוגנים
חרא גם רוצים
לעשות לעצמם
פרסומת?
אני חוזר ומדגיש
דמות זה לא
כינוי.
מה שקספיר קרא
לעצמו המלט?
זה שמאשר את
הסלוגנים
ומתעצבן מאלה
שסתם כותבים את
השם שלהם על
הסלוגן ודמויות
שפתאום התחילו
להתבטא
בפורומים. אין
כבוד אין. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.