אהובי רוצח את נשמתי ונוטש אותי בדד, בוכה

אני יושב בחדרי על הרצפה
נר בודד נטוע בפמוט
הלהבה מרצדת על החומה
שאותי כולאת וקוברת עמוק

אני שוכב על הרצפה
דמעות זולגות, נמרחות ושוטפות
איה אותו הגבר, היכן האהבה
שחלמתי עליהם בלילות?

אני סוגר בכפות הידיים שלי
על עיניי מפני אורו של הנר
איפה אתה אהובי?
קול זעקה משתחרר

ופתאום, אין אני מאמין
בין אצבעותיי אני רואה את האור
נשיקותיי מותירות סימנים אדומים
בין שפתיי אני מרגיש את חום גופו

תרועת נצחון תתפרץ מתוכי
אמלא אמבטיה במים צוננים
הוא חזר אל בין זרועותיי - אהובי
שוב נטבול במי מעיין הטהורים

רק אתה ואני והמים...

שמיים כחולים
ירח לבן
טובעים בים האהבה