זו הילדה הלבנה ששברה את הרוח
ביופיה הבוהק והזוהר
עם עיניה הירוקות ושערה הפרוע
היא גרמה לשפתי להשתוקק
לתחושה הרכה, לנגיעה בשפתיה
לתחושה הרכה, לנגיעה בשפתיה

אני זוכר את הימים לפני כחודשיים
אז היינו הולכים על שפת הים
בוהים בכוכבים
אוחזים ידיים
אז היו הניצוצות בעיניים
שם היינו שוכבים
שמיים - זרועי כוכבים...
עיניים - ומבטים...
ומבטיחים
ומבטיחים...

זו הילדה הלבנה שכישפה את הלילה
ויצאה בריקוד הכוכבים
עם צחוקה המתוק  
ולובן עורה אל מול ירח
ושהעניק לה הכוח את לבי להקסים

זו הילדה הלבנה שהמיסה את הקרח
בחיוכה הענוג והחם
עם יופייה המדהים
וקול המלאך
משהו
משהו בתוכי אמר לי כך
זה עוד חלום, זה עוד חלום של קיץ
גם הוא יגמר
זה עוד חלום, זה עוד חלום של ק-י-ץ
-אל תיתן ללבך להישבר...