התאהבתי בך משום שחשבתי שאת שונה. משום שלא חשבתי עלייך כאישה
ש... אלא כאדם ש... והוא גם אישה. היו פעמים רבות שחששתי
שטעיתי - ואז הרגשתי שאני עם אישה זרה. דגש על אישה. הייתי
המום ורציתי להתרחק, אבל שכנעת אותי שאני טועה. אחרי שנפרדנו
נשארתי באמונה שאת קודם כל בנאדם. אחרי הטיול האחרון הבנתי
שטעיתי. לא היה לי מה להגיד לך, אז לא אמרתי כלום. ואת נפגעת
כאילו יריתי בך. אחרי זמן מה שאלתי מה קרה. כשאמרת לי שזאת
הסיבה, כי חשבתי שאת אחרת (יכולת לדבר אלי). כשאמרת שכנראה זאת
הפעם האחרונה שאנו מדברים, הבנתי שאת קודם כל אישה. לקח לי קצת
זמן והבנתי שבכל מקרה כנראה את צודקת. אז אמרתי שאני לא רואה
את זה כדבר רע, והתחת להגיד שאני חצוף והתרחקת.
טוב שלא אמרת שנתת לי את הזמן הכי טוב בחייך ואת בתולייך, כי
את אלו נתת רק לעצמך. גם כשהיינו יחד.