שי גנוסר / מכתב ל |
ילד שלי תכול עיניים
מתגעגעת אלייך מאוד
ואוהבת
זבחתי הרבה על הנפש הקטנה הזו,
חלפו בי כמה מחשבות
הדרור לא פרץ מתוכי.
ויש לי פחדים שעולים בגאות
לא פשוט
לגלות מקומות, ולצפות בהם, וללמוד אותם והכל מחדש
וגם הפסקתי מעט לחפש.
אני בוחנת, בודקת, שוקטת
מתכסה בקמטי הרהורים לבנים
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|