יום יום אתה שולף עוד קופסת נעליים
ויום יום אני נגמר על הכבישים.
אשמורת תיכונה, איך אתה נושם?
האם אתה נירדם?
הבוקר שעלה, קולות הילדים,
האם אתה עוד חזק?
יום יום נגמר כמו יום האתמול,
הכבישים לקחו את כל מה שהיה לנו.
ערב חמישי, מחפש אותך בשוק,
עיניים, עיניים, לימונים שחורים.
צועד בלי להרגיש
כיצד הדוכנים התרוממו באוויר.
מה לא עברנו? ובל זאת עדיין
אינני יכול לשכוח אותך.
היכן שטעית עדיין כואב,
לדבר על זה, זה כמו לנשוך עננים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.