שחר בן חור / רחל |
ואני מכיר את הגליל
מגלויות לתיירים.
את כולם סחף הרוח,
רק הבכי נשאר
דומם כמו מציבה.
היא מכינה עוגות של שבת,
בירכה על נרות,
אך עוד לא בא,
מחכה...
והצער קופל ברשמיות
במכתבים לקראת יום עצמאות.
חתומים על המקרר,
משרד הביטחון מוסר
שהוא כל כך חסר.
היא מסדרת את הבגדים בארון,
מורידה את החורפי,
אך הוא לא יבוא.
מחכה...
יש לך אותו עמוק באדמה
ויש לך ילדה ובעל מנומנם,
אך אין נחמה לרחל מהשכונה,
יש מלחמה והיא כבר לא שלך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|