כאילו הייתי מוקפת,
בגדר שרשרת נמוכה בירוק כהה,
לרגע הרגשתי,
בלי אף אחד,
וספינה אבודה שטה בנהר.
הקרח כבר נמס שם,
אך השמיים התקדרו
בגשם קר,
אבל לא היה שם כחול
ומעולם לא יהיה,
לא הבנתי
מה בדיוק הוא רצה
"אין שמיים"
הוא תמיד חשב
שאני גנבתי אותם
ועכשיו בעניים שלי הם!
עבר עריכה בידי המשורר/ סופר
רוני סומק.
תודה רוני. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.