הקור העכבישי מתכנס מסתובב לי
הראש מניח אותו בחיקך, חף ממשקפיים
נראה הסנטר שלך בהקצרה מלמטה
רך כענני אד, ותחת מתארו הנמוג
נסגרות עיני ברפיון אל השקט:
עכבישית מתרשתת העין שלך הרוטטת
לשחזר את תשוקתי הבלויה.
את ישובה לכורסא כפסל אחנתון של פלזמה
וידך שבשערי
מלטפת בלא נחם |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.