החלטנו להחזיר אותו לעולם.

זה בדיוק היה הזמן, ליל הסילבסטר 2000, המילניום. ומתי בדיוק
הוא יחזור אם לא במילניום? אני ורועי החלטנו להחזיר אותו, את
השטן, מגיע לעולם הזה שהוא יגיע. בעיקר מגיע לחבר'ה בית-הספר
שהוא יגיע. הוא רק יסתכל עליהם ויראה את הלבבות השחורים הקטנים
שלהם, אחרי כל היחס הזה שהם נתנו לנו, החנונים מבית-ספר תיכון
"יריב", כבר מאז כתה ז'.

כל מה שהיינו צריכים זה בתולה.

וככה גם שוקי הצטרף לחבורה. לשוקי הייתה חברה חדשה, הדס, שהוא
הבטיח לנו שהיא בתולה אז הוא אמר שהוא יביא אותה ואנחנו הסכמנו
שהוא יצטרף אלינו כשנשחרר אותו, את השטן.

סיכמנו כבר את כל הפרטים. בערב הסילבסטר ההורים של רועי תמיד
יוצאים, זה מין דייט קבוע שלהם שהם עושים. רועי אומר שהם בדר"כ
נשארים עד אמצע הלילה ולא צריכה להיות שום בעיה. החלטנו שנגיד
להדס שאנחנו עושים מין מסיבה קטנה בבית של רועי. בזמן ששוקי
יקח אותה לחדר של ההורים של רועי ויסיח את דעתה אנחנו נסדר את
כל הדברים בסלון. הכנו מראש גיר אדום, חמישה נרות וסכין.

שוקי אמר שכדאי שנביא גם משהו לשתות כדי שהוא יוכל לגרום להדס
להשתכר והיא לא תשים לב מה קורה איתה. אני חשבתי שהוא ראה יותר
מדי סרטים אבל רועי החליט שזה רעיון לא רע והוא השיג את המפתח
לארון משקאות של ההורים שלו. ההורים שלו אוהבים לשתות אלה, יש
להם הכל.

הכל היה מוכן לשעת הש'.

אני ורועי כבר היינו אצל רועי מהבוקר, תיכננו את הפרטים, למדנו
את המילים, שלא ישתבש שום דבר. קבענו ב 22:00, כדי שיהיה מספיק
זמן להסיח את דעתה של הדס ולשכר אותה אבל שוקי אמר שהיא לא
תגיע ב 22:00 כי היא צריכה לאחר איחור אופנתי, אז אמרנו לה שזה
ב 21:00.

שוקי והדס הגיעו, כמצופה, ב 22:00. שוקי ישר הכניס אותה לחדר
של ההורים של רועי וסגר את הדלת אחריו. כמה דקות אחרי זה שמענו
את ארון המשקאות נפתח והתחלנו לשמוע כל מיני צחקוקים מהחדר של
ההורים של רועי. אין מה לומר, שוקי יודע מה הוא עושה.

אנחנו בינתיים התחלנו במלאכה. ציירנו פנטגראם בגיר אדום. רצינו
דם, אבל רועי הפחדן הזה לא היה מסוגל לחתוך לעצמו את היד ואני
אנמי, אז ויתרנו. הדלקנו נר בכל פינה והתחלנו לזמר את המילים.

שוקי יצא מהחדר, סימן לנו עם הידיים שהכל בסדר, הלך לשירותים
ואח"כ חזר פנימה.

השעה כבר הייתה רבע ל 12 והתחלנו לדאוג אז רועי הלך ודפק על
הדלת. שוקי פתח את הדלת עם חיוך דבילי על הפנים והראה לנו את
הדס, עירומה ומעולפת על המיטה. הזכרנו לשוקי שזה לא חובה שהיא
תהיה עירומה אבל שוקי אמר שהוא החליט לאלתר.

סחבנו את הדס לחדר, היא לא הייתה כ"כ כבדה כמו שחשבתי וקשרנו
אותה בתוך הפנטגראם. רועי נזכר פתאום שאולי כדאי שנשים
סמרטוטים מתחת להדס כדי שהרצפה לא תתלכלך בדם, אז שמנו.

עמדנו שלושתנו מסביב להדס והתחלנו לזמר. הדס התעוררה לרגע,
הסתכלה עלינו בחיוך, צחקה קצת והתעלפה שוב.

מבחוץ התחלנו כבר לשמוע את הספירה לאחור, עוד רגע זה יקרה, הוא
יגיע וכל העולם יחטוף.

בשעת הש' נפתחה פתאום הרצפה ועשן אדום עלה מן האדמה. הוא יצא
משם, אדום כמו דם, גדול ומפחיד. רועי הפחדן ושוקי רעדו מפחד.
רק אני עמדתי מול האדון ואמרתי: "הנה הבתולה שלך, אדוני הגדול,
אנחנו מוכנים לשחוט אותה בשבילך".

האדון הסתכל למטה על הדס, הסתכל עליי בחזרה והתחיל לצחוק.
"זאת?! בתולה?!" וחזר למטה.

רועי ואני הסתכלנו על שוקי. שוקי הוציא קונדום משומש מהכיס
ומילמל "סליחה" ואחרי רגע הוסיף "חוץ מזה המילניום זה רק בשנה
הבאה".

רועי ואני הסתכלנו עליו, אני עם סכין ביד, רצח בעיניים. הדס
התעוררה, הרימה את הראש והתעלפה שוב. שלושתנו התחלנו לצחוק.