סיגריה נדלקת,
ואת רק מתחילה לדבר.
שאכטה ראשונה,
כואב, אני יודע,
גם לי...
אם הייתי במקומו,
זה היה נגמר אחרת,
אולי רק בצורה אחרת...
מכיר את הכאב,
הזה שיש ברגליים,
כאב של אי שקט,
שאי אפשר להסביר.
שאכטה נוספת,
עכשיו כבר תורי לדבר,
מוזר לי איך הדמעה נפלה,
בדיוק על הסיגריה שלי,
סימן לעוד שאכטה.
הרגשה של מסטיק מנטה חריף עם קולה קרה מאוד,
זה לא יגמר בטוב אני יודע.
עוד שאכטה. זה כבר האמצע...
אני מעשן מהר, כותב מהר, מדבר מהר, מחרבן מהר
אבל בוכה לאט.
זה כבר נהיה,
מציק לי,
שאין דבר שיסיים את הסיגריה לאט,
או ישתיק אותה על אותו עיקרון.
שאכטה לסיום ומכבה.
איך שאני לא אסתכל על זה,
כולם יצאו מופסדים ממך,
איך שכבר לא תבוא שוב,
לפינה הקבוע שלך.
"היהודים" אחרי כמעט שנתיים,
מושמעים שוב במערכת הקטנה שלי.
עוד סיגריה נדלקת,
ליחה יוצאת,
אני מעשן המון מאז שהלכת.
היי נחש מה,
היום התרמתי דם עם כמה אנשים שהיו חברים שלך,
גם אתה יכולת, אתה יודע?!
נשבר לי הזין כבר מכל חוסר הוודאות,
של מה שעבר לך בראש באוטובוס.
עוד שאכטה,
אולי אני בורח דרך זה,
בתוספת אלכוהול זול ומגעיל...
בכל פעם בכביש שלידך,
מביט לכיוון אולי תהיה פתאום שם,
מתאכזב.
כבר לא סופר שאכטות...
כדי לא להיבהל מהכמות.

היא עדיין מדברת,
כואב לשמוע אותה,
מעין צריחה אין סופית של ציפורן על לוח ירוק של בצפר יסודי,
אבל פחות כואב לדבר, להוסיף לדעת,
לקרוא עוד קצת עלייך...
שתסתום כבר!!!
אוף איתך,
אני שוב בוכה,
ולא, זו לא דמעה שתיפול על סיגריה,
זו דמעה שנופלת ישר לבור שלך,
עלייך...
כוסאמק.
נמאס כבר,
אבל אתה לא תדע איך זה, נכון?!
זה רק למי שנשאר ההרגשה הזאת,
ואני לא מייחל לך להרגיש ככה,
כאילו ים בגאות,
אבל יש תקרה והלחץ עולה,
ואי אפשר לדעת אם תבוא השבירה של התיקרה,
והכל יפרוץ החוצה
או שכמו ברוב הפעמים,
צריך לסבול את זה בפנים,
לפעם הבאה שתהיה גאות...
אני כבר יודע,
זה עוד לילה בלי שינה,
ויש לי מחר מבחן,
אבל לך לא אכפת, כי לך כבר אין מבחנים, בגרויות, צבא, חברה,
הנאה בחיים, חברים טובים שיהיו לידך כשצריך סיגריות, זיונים,
יציאות לדייטים חשובים, האישה הנכונה, חתונה, ילדים, נכדים...
את הסוף כבר עשית,
חתיכת קיצור דרך, אפשר להגיד,
מוות.
מילה חזקה.
אמרו לי פעם שהדבר שהמוח האנושי לא יכול לקבל  זה סוף של משהו,

זאת אומרת המושג סוף,
כמו סוף העולם...
גם את הסוף שלך,
אי אפשר לקבל רק כשתדע,
תסתכל גם על איך שהמילה כתובה,
זה לא נראה טוב,
כאילו שירבטו אותה...
או שזה רק המעוותות שלי,
ביחס אלייך...

סיגריה נוספת,
כמעט לא מרגיש את זה...
אלוהים,
מה כבר יכולת למצוא בו
שהיית חייב לקחת אותו?!
זה לא שאני בכלל מאמין בו,
אבל חייבים למצוא הסבר,
וממנו,
כבר אי אפשר למצוא כלום.
את יכולה להבין,
שקשה לי,
וגם לך. כן,
אני יודע...