הכאב זורם ונוזל לו מבין אצבעותי
מחליק בחמימות ובאיטיות לאורכה של זרועי החשופה.
טיפטוף הכאב מזרועי פוגע בריצפה ומתרסק.
צעקה אשר נפלטת אל חלל האויר וקורעת אותו עוצרת את הזמן
לשנייה.
סיבוב חד אחורה, חיי אל מול עיניי.
ילד קטן שרץ לו לאורך השדרה ונופל בין העצים.
אוטובוס מתפוצץ וחתיכות אדם עפות על פניי.
השד אשר נכנס לגופי ותלש מנפשי את התקווה.
הולך לאיבוד בגן הציבורי ואדם בא ונוגע.
חוזר לבית שחור, בפחד מהחגורה.
חיי אל מול עיניי.
חייל על מדים, רץ עם החברים.
חבר שצועק ונופל, ספוג בדם.
אותו אני רואה למחרת היום, בארון.
חיי אל מול עיניי.
צרחות קורבנות מנפצות את החלום ומחזירות למציאות.
אקדח אשר מוצמד לרכה, הכדור כבר בקנה מאיים לצאת.
הורידים נחתכו בעזרת סינית או יפנית נחמדה.
השחור חוזר ומכסה את הכל. נעלם.
חיי אל מול עיניי.
הכאב מפסיק וחודל.
הנוזל השחור מתקשה על זרועי, מתאמץ להתקדם עוד מעט.
חיי כבר חדלו להיות. |