|
המוות מרגיש בודד על שפתייך
הלב מצטער על נשימותייך
ציור חדש מעלה עשן בגללך
אבל לך עדיין יש חיים בליבך
צבעוני את קטפת מהגינה
בתוך קופסה שחורה מצאת לו מנוחה
הרגשתך כתבת במחברת לבנה
כלבנה זוהרת בלב הנשמה
לילות לבנים הכרת בקוטב
מקור לב וחיים הכנת לך רוטב
זרקת לתוכו צרור של בדידות
את ראשך במים טבלת בנאמנות
עינייך הכחולות קפאו למוות
כשחשבת שאת לא אוהבת
שברת בכאב את הקרח
כאשר נתתי לך פרח
מוקדש לעידן ישראל |
|
|
אל תגיד קישקשתא
אמור
טל-טאבי! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.