|
עוד אחד נפל
עוד משפחה מרוסקת
עוד קבר כי עוד חייל
השאיר משפחה אוהבת
ליצן שריקד לו בין המוקשים
לפתע מפסיק לצחוק
מה נותר לספר לחברים
שלהם עדיין מתקתק השעון
כולם קוראים ליונה
מציירים את ענפי הזית
אז למה בעצם עדיין מלחמה
האם הציפור שבורת כנפיים?
הפכנו להיות זרים
כל-כך גבוהה בינינו החומה
למה זה כשאנחנו נופלים כזבובים
אז נזכרים שאנחנו כאו משפחה?
עוד דם נשפך
עוד משפחה מרוסקת
עוד קבר טרי כל-כך
המדינה כבר לא מזהה אחרת... |
|
|
אני עומד מול
הקיר ושואל את
עצמי, בשביל
זה?! בשביל זה
לבכות?
זה כל כך ריגש
אותי עד שהתחלתי
בעצמי לבכות, לא
כי זה ריגש
אותי, כי יצאתי
אדיוט.
יוסי עמוס חזה
מהרהר מול הכותל
על מותו של מוטה
גור. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.