אלפי שקרים צונחים עליי כעת,
מדדים בדרכם מגופי אל האדמה.
נעים להם בקלות ונינוחות מטרפת,
לא מבינים כמה הם הורסים אותי.
ריחוק שמכאיב לי שוטף אותי כעת,
עם כל גל אני נכנסת עמוק יותר ויותר.
שוצף וגועש הוא מכה את גופי,
לא מבין שהבדידות שבו שורפת לי בעיניים.
התכחשות סוערת נושבת כעת,
ושערי מתנושב בה בפראות.
רועמת ושורקת מעיפה את הכל,
לא מבינה שהיא לוקחת ממני את הכוח.
האהבה שחיממה אותי אז,
לא מאירה בחוץ, לא מסנוורת אותי בחיוך.
היא שוקעת לאט, נותנת לי להביט בה הולכת,
לא מבינה שבלעדיה אין לי כלום.