קולות של תקווה פועמים בי עכשיו
וקוראים לי כעת לעזוב
ותבלי שלי התמלא בשלווה
אז לא רוצה שוב לעד עוד לחשוב

אורות של שמחה מלטפים בי כעת
לוחשים לי שנית לא לחזור
והעץ שמולי שנשרו כל עליו
מזכיר לי שמטלתי היא לבחור

אז אשקיף לעולם, אזכר בפלאיו
ואשקול בכובד ראש פסיעותיו
חברויות שקיימו ואנשים שחייכו
וליטוף מנחם בעתותיו

אמשיך לשור ולראות ולצפות בעולם
שחלקו הוא גם דם ומכות
רציחות שקיימו ואנשים שבכו
וצער וכאב ואניות






קולות של ברכה מנגנים בי עכשיו
מרוצים  מבחירתי לעזוב
ותבלי שלי התרוקן מתקווה
עת נוסף לרשימה עוד מכאוב