|
"עקיבא" צעקו הילדים
"בוא לשחק איתנו".
הוא נשא את עקיבא כמשא כבד
אימו קראה לו לבוא הביתה
אבל הוא רצה לזרוק אותו ממנו
והמשיך ללכת ברחוב
הוא לא היה עקיבא
זו לא אמא שלו בכלל.
אבן אחת פרצה פתאום ועפה אליו
עוד אחת
ועוד אחת
חש בכאב אפלולי
משהו חם ורטוב בראש
משהו התערבב שם
במטבח בלתי-נראה
סיר החל לרתוח ולבעבע
על האש.
צעקה לא ברורה
לפתע לא קיים היה דבר
רק הצעקה של אימו
נשארה מיותמת
מהדהדת
מרחפת ללא בעלים
"עקיבא בוא הביתה".
. |
|
|
3/7/93
יומני היקר,
היום גיליתי
שאני הגדול מבין
שנינו.
(מתוך "יומניו
של בז'ז'
שמאלי") |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.