"עֲקִיבָא" הֵם קָרְאוּ לוֹ
"בּוֹא לְש-ַחֵק אִתָּנוּ בְּמִלְחָמָה".
הוּא נָש-ָא אֶת עֲקִיבָא כְּמַשּ-ָא כָּבֵד
אִמּוֹ קָרְאָה לוֹ לָבוֹא הַבַּיְתָה
אֲבָל הוּא רָצָה לִזְרֹק אוֹתוֹ מִמֶּנּוּ
הִמְשִׁיךְ לָלֶכֶת בָּרְחוֹב
הוּא לֹא הָיָה עֲקִיבָא
זוֹ לֹא אִמּוֹ שֶׁצּוֹעֶקֶת
אֶבֶן אַחַת פָּרְצָה פִּתְאוֹם וְעָפָה אֵלָיו
עוֹד אַחַת וְעוֹד אַחַת
חָשׁ בִּכְאֵב אַפְלוּלִי
מַשֶּׁהוּ חַם וְרָטֹב בָּרֹאשׁ
אֲפִלּוּ לֹא רָאָה אֶת הַיֶּלֶד שֶׁזָּרַק אוֹתָן
מַשֶּׁהוּ הִתְעַרְבֵּב שָׁם בְּמִטְבָּח בִּלְתִּי-נִרְאֶה
סִיר הֵחֵל לִרְתֹּחַ וּלְבַעְבֵּעַ עַל הָאֵשׁ.
לְפֶתַע לֹא קַיָּם הָיָה שָׁם דָּבָר
רַק צַעֲקַת אִמּוֹ נִשְׁאֲרָה מְיֻתֶּמֶת
מְרַחֶפֶת לְלֹא בְּעָלִים
"עֲקִיבָא בּוֹא הַבַּיְתָה!"