|
יושב לבד מול הים
מביט אל השקיעה
כמו השמש גם היא עזבה
מסתכל על הגלים מנסה להירגע
בתוך החול מתחלחלת לה עוד דמעה
אתה שואל את עמצמך 'למה?'
אף פעם לא תדע את התשובה
מחכה לבוקר השמש שוב זרחה
אתה עדיין מחכה לה - היא לא חזרה
אתה כבר מיואש
לוקח את עצמך עצוב ונרגש
קופץ למים וצולל... |
|
|
הכי מעצבן זה
לפרסם סלוגן
ובסוף כשהוא
באמת מתפרסם אז
אותו מזליסט
שנוחת על העמוד
עם הסלוגן (שלי)
בכלל לא טורח
לקרוא אותו.
זאת שאהבה את
התל-אביבי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.