עומדת שם מביטה מלמעלה
ומבטך שאינו משתנה
מבט עינך שחודר לעיני
והסדין שמכסה את גופך
הקבר העמוק
וגופך שיורד אל תוך האדמה,
על הלחי זולגת עוד דמעה.
חושבת עליך בלילות
והעצבות משתלטת על גופי
אתה מופיע לי בחלומות
רואה שוב את עיניך הכחולות
החיוך, והידיים הגבריות
הצחוק של אהובי המתוק
ומבטך המלטף,
זרועותיך,
ואותי עוטף.
ואז מתעוררת ונזכרת זה חלום
גילי, חזור אליך רוצה
רחוק רחוק למעמקי לבך
עוד דמעה,
מפסיקה לשמוע את פעימות לבך.
חיה בעולם צר
זזה לאן שאפשר.
עכשיו כבר לא יותר
בלי חיבוקיך בלילות
בלי להתעורר לידך מחלומות... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.