עמית ביט / הצער |
היא צמצמה פניה ודחקה המחיצות. שפתיה פלטו דיאלקטיקה לרוב מגבעות מיקטורנים ותפוחים מכניים שאפו דעת - לא ירדו לסופה הגיסו דעתם לשווא היא תתקרב לחלון. דרך עמוד שדרה חשוף לא רואים ריחוש שפתיים הצהר מולה ממסמס עיניה נאות לאורו בלומות. ![]() לקחתי כמה מונחים מסיפורו של שי עגנון "הרופא וגרושתו" ושיחקתי עמם בדרכי האישית. |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|