כשהעולם מתמלא קולות
של שקט
אני שומעת את הדממה
אני רואה אותה
מבעד לזגוגיות השבורות של חלונות החושך
אני שומעת את צעדיה,
הפסיעות שלה במסדרונות
של חדרי המתים,
את נשימותיה הקפואות
נשימות של כפור
ואת אצבעותיה מנגנות את
"ולס הפרחים",
על הפסנתר הישן
נוגעות לא נוגעות בקלידיו,
אני רואה את פתיתי השלג
הזעירים, הלבנים, קונפטי לבן
עפים,
עפים ונופלים
על שיערה המתבדר ברוח.
כשהעולם מתמלא קולות של שקט
וצרצורי צרצרים שקטים
אני שומעת דממה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.