הלו... יעל? היי. (בחיוך) כן, אני... אה, שטויות אני תמיד
מצלצל... לא יודע...  זה משהו פנימי. אני פשוט חייב לצלצל, לא
משנה כמה סבלתי... לא! מה פתאום. רק רציתי להראות עד איפה אני
מגיע, להיפך. אני חייב להגיד לך משהו, ככה מהלב... זאת לא פעם
ראשונה שאני יוצא לבליינד דייט, ולא בניתי ציפיות, במיוחד בגלל
שכל פעם שאבנר... החבר שלי... כן, זה עם המשקפיים הירוקים.
לא... הוא רואה חשבון, אלוהים יודע, בכל מקרה, פעם ראשונה שאני
חוזר עם פרפרים בלב. בחיי... לא, את לא צריכה להסמיק. אולי את
כן. את פשוט כל כך מקסימה. באמת... יש בך משהו עמוק, מרגש,
כמעט מהפנט. די,יעל... די... לא התכוונתי... כן, הגענו לנקודה
הקריטית. אז זהו... בעניין הזה יש בעיה קטנה.... לא נוכל
להיפגש שוב... לא... אין בזה הגיון, אני יודע, אני יודע שאני
מפסיד הזדמנות של פעם בחיים... אבל... טוב, תראי, זה בעניין
המין.  הרי בסופו של עניין נגיע למיטה... זה סוג של תהליך טבעי
ואני לא יכול לשכב איתך... לא, אין לי בעיה. אני בטוח שאת
יכולה... (צוחק במבוכה) יעל! באמת, הבעיה היא אחרת. (פאוזה) את
דומה לאימא שלי.  כן... בחיי... אני לא יכול, יעל. אני מסתכל
עלייך ואני חושב על אימא שלי. כשישבנו במסעדה? וסיפרת לי על
המשפחה שלך? הסתכלתי עלייך ורציתי לשאול: למה באלימות? למה לא
הלכת לטיפול? מאיפה בא לך הרעיון הזה בכלל? חגורה... זה היה
רעיון שלך או שצלצלת לאחת החברות שלך. כאילו,  "היי רחלי...
תגידי איך את מכה את נחומי הקטן... בחגורה?  איך זה משפיע
עליו? מעניין... את זה עוד לא ניסיתי", או שאולי זה היה אבא
שלך... מתאים לו להרביץ לך. הוא הרי היה מזיין שיקסעס ליד
הנהר. ככה לפחות הוא היה מספר לי כשהייתי בן 13. קשה לי לקבל
את הטעויות שלך... באמת... אני לא מאמין בטעויות האלה. אני
חושב שהעצלנות הפנימית שלך לקחה אותך לשם, האופי המחורבן שלך,
הקדושה ההרואית חסרת המשמעות שניכסת לעצמך כאילו שאת הולכת עם
איזה פנס מזוין בתוך הראש. ההילה הזאת. שאלת איפה טעית? אני
אגיד לך... כמעט בכל מה שעשית. טעות אחת, גדולה, מתמשכת... אבל
זה בסדר. זה לא חשוב עכשיו, חוץ מזה שאני עדיין לא מסוגל להגיד
לך את זה. שאני עדיין מדבר איתך בתוך הראש הדפוק שלי. זה חסר
טעם, לחכות לך. לצפות בך. את מסתובבת במקום כמו כלב שמתארגן
לרביצה של 40 שנה. האהבה שלך? האהבה האינסופית שלך?  זאת לא
אהבה, זאת רכושנות, זה לפלוש עם החיים שלך לגופות של אחרים,
זאת התרחבות. את אישה קולוניאלית, זה מה שאת. ושיהיה לך ברור.
אני לא הולך לשכב איתך...
הלו?  הלו?