בלול תרנגולות אוזניים קרועות
לשווא מבקשות הן להיות כרויות
התרנגולות בהן מנקרות ומנקרות
אח, כל-כך קרות ועקרות...
ממערבולת הקולות
אפרוח קטן מבקש לברוח
אך לשווא, כנפיים אין לו בכדי לפרוח
ולמצוא לעצמו את שיר המעלות, שעליו ישמור מקול הרעות.
בלילה כשבלול יורד השקט
מצליח האפרוח את השיר שלו סוף סוף להעלות:
"עוד יבוא היום, אצמיח כנפיים
ואגיע למקום, שמקשיבים לעיניים".
והנה גדל לו האפרוח בינתיים
ועמו גדלה המערבולת כסערת הוריקן מאיימת:
"לא. לא תמלט.
לתוכי אותך אשאב.
ולעולם תישאר כאן
כלוא".
והתרנגול הצעיר בעוז:
"לא אתן לך את כולי לשאוב. קולי יעלה עוד וישמע." |
