תל אביב
לא הולכת לישון מוקדם.
אני רואה את צמרות העצים
הריקות מעלים,
עצים עירומים דוקרים את השמיים
ומתנועעים בשקט ברוח הקרירה.
האוטובוס מתגלגל
על צמיגיו הגסים בתוך שלוליות של בוץ
עם קצת גריז.
הרוח ממשיכה לדחוף עננים
באפור לבנבן
והשמש של סף דעיכה מוחלטת.
בשעה שכזו תל אביב האחרת רק מתעוררת
ומחפשת מועדון שעוד לא היתה בו.
כדור האורות הענק
תלוי ומשתלשל מהתקרה מטה
ומערבל את החלל בשלל צבעים
מוכרים ולא מוכרים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.