|
האושר צעק "קשה לי"
הייתי עייפה מדי בשביל לחזור
במדבר אין חברים.
הדמיון עוטף אותי בידיו האיתניות,
השמחה מסנוורת אותי ומשאירה לי סימן,
התקווה כמעט ואוזלת לי מהמיימיה
אף אחד לא מחפש אותי
מגיע הליל המדברי
והמציאות הקרה מכה על פניי
ומשאירה נשיקות על ידיי
אני מתעטפת בייאוש וברחמים
הם מהווים נחמה טובה במדבר.
אף אחד לא יחמם אותי
אני שוקעת בדכאון טובעני
ואין לי אפילו מקל שיעזור לי
גשמי ברכה ממתיקים את ימיי
אף אחד לא ייבש אותי
היופי והקסם האישי זנחו אותי עוד בתחילת הדרך,
לא יכלו לעמוד בתלאות המסע
מתמכרת למגעו הסוחף של השגעון
נעלתי את התשוקה עם הסוליה החדשה - אהבה
במדבר האכפתיות נשרפה
אף אחד לא יציל אותי.
|
|
|
האקר שמעקר!
אני רוצה פרטיות
ברור!!!
הדס עמיר, רבה
עם התקשורת שלה! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.