New Stage - Go To Main Page

פול פס
/
מוזה

דיברנו במשך היום.
בלילה כששכבתי במיטה בהיתי בתיקרה וחשבתי.
איך זה תמיד קורה לי? אני צריכה להתרגל כבר שדוחים אותי, אבל
זה כואב בכל פעם מחדש.
אתה מתוק ובגלל זה זה כואב פחות- הרבה פחות.
חושבת איך זה היה יכול להיות ואז מזכירה לעצמי שזה לא מציאותי,
אנחנו בכלל לא מתאימים.
מתרגשת מהצילומים שיש לי ביום למחרת, צילומי דוגמנות, אני לא
דוגמנית אבל מהסוכנות חושבים שאני מתאימה.
חושבת על הפוזות שאני יעשה ומה אני אלבש- פרפרים בבטן.
אני מחייכת לעצמי בעיניים עצומות.
'אל תתרגשי! את תהיה נהדרת!' מרגיעה את עצמי.

אני נמצאת במקום כלשהו לא מוכר.
שוכבת על מיטה, וחברות שלי לידי, אנחנו מדברות.
ואז אתה נכנס לחדר ומביט עלי אני מסמיקה ודוחפת את הפנים לתוך
הכרית מבושה.
אתה נוגע לי בגב, אני מסתובבת, חברותי נעלמו.
אתה מסתכל עלי וצוחק "מה את מתרגשת?"
"אני לא" אני משקרת.
אתה מתיישב על המיטה ומחבק אותי, אני מחבקת בחזרה.
אני לא יודעת אם זה מציאותי אבל אני מתענגת על הרגע.
אני מסתכלת עליך ומנשקת אותך.
אתה מלטף לי את הגב.
זה כ"כ הזוי...
הכל כזה נעים, ורוד...

מתעוררת לאט.
לא רוצה לקום! אני מסתתרת מתחת לשמיכה מנסה למשוך את החלום עוד
קצת.
לא מצליחה, מחייכת ומתמתחת בעייפות.
זאת לא הפעם הראשונה וכנראה גם לא האחרונה שאני אחלום עליך.

בדרך לצילומים עם החברה הכי טובה, סיפרתי לה שחלמתי עליך.
"את פשוט צריכה גבר! עכשיו!" היא פסקה.
צחקתי, מה אני יעשה? היא צודקת.
"אבל אף אחד לא רוצה אותי.." אני מתבכיינת.
"אף אחד?! אני אתן לך סטירה! יש לך כל יום איזה שמונים שיחות
מבנים שמתים עליך!" היא אמרה בכעס.
"לא תמיד..." אני אומרת מחזיקה את עצמי לא לחייך.
"אל תכריחי אותי לתת לך מכות! תבחרי אחד ולכי עליו! תפסיקי
לבחור דווקא את אלה שלא מתאימים לך"
"טוב..."

צילומים.
אני מאופרת מחליפה בגדים מול המראה בחדר הקטן.
מסתכלת על עצמי.
"איזה חמודה אני" אני צוחקת על עצמי.
יוצאת לבושה בבגדים המתאימים.
הצלם מציב אותי איפה שהוא בוחר ומתמקם מאחורי המצלמה.
"תחייכי" הוא אומר.
אני מחייכת.
כמה סטים רגילים ואז הוא אומר לי:
"תעצמי את העיניים ותחשבי על משהו מתוק-מתוק שתהיה לך תחושת
שלווה"
עוצמת את העיניים וחושבת עליך.
חיוך קטן עולה על פניי.
"מעולה! מעולה! את מדהימה!" צועק הצלם.

חזרתי הבייתה, עדיין מאופרת מרגישה כמו מלכה.
שלחתי לך הודעה שחלמתי עליך, אתה מתעניין, אני לא רוצה לספר.
מתביישת.
אתה מציע לי לכתוב על זה.
אני מסכימה.

אתה המוזה שלי!



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 16/3/04 16:28
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
פול פס

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה